تخصص اللغة العبرية

כפי שמתחייב מהוראת משרד החינוך של ממשלת ישראל, הלשון העברית והספרות העברית הם חלק בלתי נפרד ממערכת הלימודים של בתי הספר הערביים בישראל. זאת בניגוד למערכת הלימודים של בתי הספר העבריים בישראל, שאינה מחייבת לימוד השפה הערבית והספרות הערבית. בשל חשיבותה של השפה העברית ומכאן של הוראתה בבתיה"ס להשתלבותם של תלמידים בחברה הישראלית, חשוב שמורי בתי הספר הערביים לעברית יעמיקו את הידע שלהם בהוראת הלשון העברית והספרות העברית. הוראת השפה חייבת להיות מבוססת הן על התמחות דידקטית והן על ידע רחב ומעמיק בשתי הדיסציפלינות הללו. בנוסף, אין להסתפק בידע המתייחס לזמן החדש בלבד, משום שכבר בימי הביניים היו מגעים מגוונים בין הלשון והספרות העברית לבין הלשון והספרות הערבית, ובכלל בין התרבות העברית לבין התרבות הערבית. כך, למשל, הדקדוק העברי המודרני מבוסס למעשה על הבלשנות העברית בימי הביניים שהתגבשה באופן ברור על הבלשנות הערבית. הזיקה ההדדית בין התרבות היהודית לבין התרבות הערבית נשמרה בארצות הערביות עד הזמן החדש, ואף קיימת ומתחזקת במסגרת מדינת ישראל. על כן, ראוי להרחיב ולהעמיק את הידע של המורה ללשון העברית ולספרות העברית בבתי הספר הערביים במדינת ישראל גם אל תקופת ימי הביניים, שבה הונחו למעשה היסודות למגעים ההדדיים. שלושת הקורסים יעניקו לסטודנטים תמונה עשירה ועמוקה על התחומים הללו ואף יהוו בסיס לפרויקט הגמר שלהם על היבט שיבחרו הנוגע להוראת עברית במערכת החינוך הערבית.