מחקר זה יבחן את אישיותו של שמואל הנגיד יליד קורדובה (993 -1056), הנחשב לאחד המשוררים הבולטים בספרד. מלבד היותו משורר יהודי ידוע, הוא כיהן בתפקידים אדמיניסטרטיביים בכירים בממלכה המוסלמית.
הנגיד היה איש צבא, חיבר שירי מלחמה בהשפעתה של שירת החמאסה הערבית (שירת הגבורה). ולמרות ששירי הנגיד התבססו על שירי המלחמה הערביים, הם שמרו על ייחוד מסוים בניגוד לאופיים של שירי המלחמה הערביים. השירים לא תיארו עצב או יגון, אלא, חיזקו את האמונה באלוהים ואת אמונתו של המשורר בניצחון ובהודיה לאל על הניצחון במלחמות ובקרבות השונים שנערכו תחת פיקודו.
ביצירותיו השונות, תיאר הנגיד את המלחמות והקרבות שבהן לקח חלק מעצם היותו וזיר משנה למלך, בשנים 1038-1055. ניתן לזהות בשירי המלחמה של שמואל הנגיד את המבנה הפואטי המורכב, אך עם זאת גם סתירות בכמה רבדים: ראשית, ברובד הדתי - שירי המלחמה שכתב הנגיד כוללים תיאורים "חילוניים" של שדה הקרב, לבין תיאורים של אמונה חזקה באל המושיע. שנית, ברובד החווייתי - הנגיד מציג את ההתמודדות עם המתח והמאמץ המחשבתי לבין הצורך להעניק משמעות והבנה לאירועים המתרחשים. ושלישית, ברובד הסגנוני - שירי המלחמה מציגים חטיבות ריאליסטיות לצד שילוב של תיאורים הרחוקים מהריאליות.
המחקר הינו מחקר עיוני – השוואתי. השוואה בין שני שירי מלחמה של הנגיד, לבין שיר חמאסה אחד משל אבו תמאם (846-788). המחקר יתמקד במאפיינים של שירי המלחמה והחמאסה תוך התייחסות לשאלה: כיצד משתקפים הרעיונות הערביים של שירי המלחמה בשירתו של הנגיד?
מטרת המחקר היא, לבחון כיצד שמואל הנגיד מצליח לשמר את הזהות היהודית לצד שילוב רעיונות ומוטיבים מהשירה הערבית ומהתרבות האסלאמית השולטת בספרד, וכן לעמוד על השפעת הלשון הערבית על שירת הנגיד בנידון.
